מגרשים את אבא
מאת רותי סיני
כך מצטברים עוד ועוד מקרים, של ילדים ישראלים שאביהם גורש מישראל
גרושתו של עובד מרומניה המועמד לגירוש: "אני חושבת על כל כך הרבה אבות שלא מגיעים לקרסוליו. הוא לא מתחמק מאחריות, הוא מעניק להן מה שהוא יכול, הוא קונה מתנות, משלם מזונות, ממלא את המקרר"
תצלום: אלברטו דנקברג
שתי ילדות קטנות מערד יגדלו ככל הנראה בלי אבא. ולא שאין להן אבא. דווקא יש. והוא אפילו הורה מסור ואוהב, אבל עומדים לגרש אותו לרומניה, משם הגיע לישראל לפני עשר שנים. תחילה עבד כפועל בניין, אחר כך עבד במסעדה באזור תל אביב, התאהב בבת של המסעדן והתחתן אתה. נולדו להם שתי ילדות, כיום בנות ארבע וחמש. ולפני שנתיים התגרשו. "אני חושבת על כל כך הרבה אבות שלא מגיעים לקרסוליו", אומרת גרושתו. "הוא לא מתחמק מאחריות, הוא מעניק להן מה שהוא יכול, הוא קונה מתנות, משלם מזונות, ממלא את המקרר".
כל זמן שהיה נשוי לישראלית, היה מוגן מפני גירוש. ברגע שאשתו התגרשה ממנו, גם המדינה יזמה הליכי גירושים. "מה אשמות הבנות? יש להן אבא שיכול ורוצה להיות אתן", אומרת האם. היא גם לא מבינה את גישת המדינה. כיום היא ובנותיה מתקיימות מדמי מזונות בגובה 1,500 שקלים שמשלם האבא, מהמשכורת שלה ומהשלמת הכנסה שהיא מקבלת מהביטוח הלאומי, כי שכרה נמוך. "כשהוא יחזור לרומניה
עו"ד כץ מסטבאום: "במה פשע הילד?"
הוא לא יוכל לשלוח לנו כסף ממה שירוויח שם. אז מי יעזור לי לגדל את הבנות? המדינה, כמובן".
המשפחה הקטנה הזו היא אחת מעשרות אם לא מאות משפחות דומות לה. משפחות שבהן הילדים נידונים לחיים בלא אב. ילדים ישראלים של נשים ישראליות, שחיות עם אזרח זר בלא קשר נישואים - או שהיו נשואות לאזרח זר והתגרשו ממנו. בדרך כלל, ההורים הם בעלי אמצעים דלים והסיכוי שיצליחו לשמר קשר כלשהו אם האב יגורש - קלוש. לפני יותר משנתיים הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירה בשמן של ארבע משפחות כאלה, אבל העתירה נדחתה על ידי השופט המחוזי עזרא קמא, שקבע בנחרצות כי טובת המדינה - דהיינו גירוש עובדים זרים - גוברת על עיקרון טובת הילד. בכך אימץ את עמדת משרד הפנים.
האגודה עירערה לבית המשפט העליון, אבל זה כבר פסק קודם לכן, במקרה אחר, שהורות לילד ישראלי אינה מקנה להורה זכות לאזרחות. באותו מקרה, של אזרח אוקראיני בשם מריו דימיטרוב, אב לילדה ישראלית בת ארבע, ציין הנשיא אהרן ברק כי "קטין תלוי בהוריו ואין הורים ניתלים בו. על כן, ועל דרך העיקרון, אין באזרחות של הבת כדי להעניק מעמד של תושב קבע לאביה הזר". השופטים מישאל חשין ודורית בייניש תמכו בהחלטה.
"בתי משפט יגנו בכל כוחם על ילד מפני הורה פוגע, אבל אין מי שיגן על ילד מפני המדינה שלוקחת ממנו את אביו וגוזרת עליו ניתוק מהורה אוהב שמעולם לא פגע בו", אומרת עו"ד יעל כץ מסטבאום, שמייצגת כמה וכמה משפחות שנקלעו למצוקה קשה בשל צווי גירוש שהוצאו נגד אבותיהם של ילדים ישראלים. "בתי המשפט מורים להפריד הורים מילדים בלי אפילו לבחון את יכולת המשפחה לקיים קשר בין ההורה שנשלח אל מעבר לים לבין ילדיו, גם כשההורים מתריעים שלאור מצוקתם הכלכלית כנראה שלו יוכלו לקיים קשר. גם אם נקבל כי חטא האב - שכל חטאו היה בשהיית יתר בישראל - במה פשע הילד שהושת עליו האסון הכבד ביותר שילד קטן יכול לחוות, היעלמות אביו מחייו? גם ילדו של הפושע הנתעב ביותר זוכה לבקר את אביו בכלא".
בעקבות העתירות שהוגשו בזמנו ביקש היועץ המשפטי לממשלה ממשרד הפנים כבר לפני שנתיים, לקבוע קריטריונים שעמידה בהם בכל זאת תקנה מעמד חוקי לאב של ילדים ישראלים במקרים מסוימים. משרד הפנים גיבש בתגובה עמדה, ולפיה ישקול להעניק "מעמד כלשהו" לאב של ילדים ישראלים - אם היה נשוי בנישואים כנים לאם הילדים במשך כמה שנים, אם אחרי שהתגרש ממנה המשיך לקיים עם הילדים קשר "קרוב ורצוף", ואם המציא חוות דעת מקצועית, ולפיה עזיבתו את ישראל "תפגע באופן משמעותי בילדים". לנוכח הקריטריון שנקבע מתכוון עו"ד עודד פלר מהאגודה לעתור מחדש לבית המשפט, כדי שישקול בשנית את בקשותיהם של ארבעת האבות שבשמם עתרה האגודה, לקבל מעמד של קבע בישראל על מנת שיוכלו לגדל את ילדיהם.
אבל קריטריון זה נוגע, כאמור, רק לבני זוג שהתגרשו - והוא רצוף תנאים והתניות. הוא לא עזר, למשל, לאביה של ילדה בת חמש וחצי שגורש השבוע לרומניה. האיש בא לישראל כפועל בניין ב-1997 ופגש ישראלית יוצאת רוסיה. השניים התאהבו ונולדה להם בת. הם התגוררו תחילה אצל הוריה ולאחר מכן שכרו לעצמם דירה. בינתיים פעל האיש להסדיר את גירושיו מהאשה שהותיר ברומניה. ההליך התמשך ולכן בני הזוג לא היו יכולים להסדיר באופן חוקי את מעמדו של הגבר בישראל. באחרונה הסתיים הליך הגירושים שלו, אבל ב-17 בספטמבר הוא נעצר וב-4 באוקטובר גורש. זאת למרות שעוד במאי כתב שר הפנים אברהם פורז לראש מינהל האוכלוסין אז, הרצל גדז', כי "אין זה ראוי להרחיק אב מילדיו שהם בעלי זכות לחיות בישראל, מה גם שעלול להיווצר מצב שבו את המזונות עבור הילדים תשלם המדינה במקום אביהם הביולוגי".
עמדתו זו של שר הפנים גם לא עזרה לילד בן ארבע מכרמיאל, שלא מפסיק לבכות מאז שאביו גורש לפני חודשיים לרומניה. האב גידל לא רק אותו אלא גם את הבת של זוגתו מקשר קודם. בעתירה שהגישה בשמם לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתבה כץ מסטבאום שבני הזוג ניסו להסדיר באופן חוקי את מעמדו של אבי הילדים, אחרי שפג תוקפה של אשרת העבודה שאותה קיבל ב-2000. השניים פנו לפני שנתיים למשרד הפנים ברחובות, שם אמרה להם סגנית המנהל שאין אפשרות להקנות לגבר מעמד של קבע. כמה חודשים לאחר מכן, מצוידים במסמכים המעידים על הריונה של האשה, פנו השניים שוב למשרד הפנים - ושוב נידחו. בפעם השלישית פנו אחרי הולדת בנם, והאב ביקש לחתום על הצהרת אבהות כדי שאפשר יהיה לרשום את הילד על שמו. אבל הוא נענה שאי אפשר לרשום אותו כאבי הילד הואיל ואינו אזרח ישראל. לשניים נאמר שיוכלו לנסוע לחו"ל, להתחתן ומשם להגיש בקשה לקבל מעמד של קבע עבור הגבר - אבל לא היה להם כסף לנסיעה. ב-31 במאי נעצר האב. בעתירתה הסבירה כץ מסטבאום שהאיש עוזר בפרנסת המשפחה, שהוא מטפל בילדים כשהאם יוצאת לעבודה, שבלא נוכחותו ייפול עול פרנסת המשפחה חלקית על המדינה. פנייתה לא הועילה - והאיש גורש.
אבא נוסף לילד ישראלי עומד להיות מגורש לניגריה אף שבית משפט לענייני משפחה בכפר סבא נתן פסק דין המכיר בו כאבי הילד, והבן אף רשום במשרד הפנים כבנו של האזרח הניגרי. בני הזוג ניסו להסדיר את מעמדו של האב בלשכת משרד הפנים בנתניה אבל נאמר להם שהואיל והאיש שוהה בישראל באופן לא חוקי זמן רב, עליו לעזוב תחילה את ישראל ובעתיד תוכל אשתו להזמין אותו לביקור בישראל. השניים פנו לארגון "משפחה חדשה", שפנה בשמם לראש מינהל האוכלוסין. נמסר להם שהמקרה ייבדק שוב ותישלח להם תשובה, אבל כעבור פחות מחודשיים נעצר האב. כשהציג לשוטרים את המכתב שקיבל ממשרד הפנים על כך שהמקרה שלו ייבדק שוב, נמסר לאב בעל פה שבקשתו הנוספת סורבה. יחד עם העתירה לשחרורו הגישה כץ מסטבאום לבית המשפט חוות דעת של מנהלת מעון הילדים שבו לומד הילד בשרון על הקשר החם עם אביו. העתירה תלויה ועומדת.
לדברי כץ מסטבאום, פקידי משרד הפנים חורצים גורלות של ילדים ישראלים בלא להביא בחשבון את משמעות החלטותיהם. למשל, במקרה של אותו דימיטרוב, שהנשיא ברק אישר לגרשו מישראל למרות היותו אב לילדה ישראלית, הבטיחה המדינה לבית המשפט שתעניק לו אשרות ביקור ביד נדיבה. אבל כפי שמציינת כץ מסטבאום, מהיכן ייקח פועל קשה יום באוקראינה כסף לבוא לביקורים תכופים בישראל לראות את בנו?
הדבר נכון גם לגבי פועלים רומנים וטורקים שמגורשים מישראל. לא רק שעם חותמת גירוש בדרכון שלטונות רומניה אינם מאפשרים לאזרחיהם לצאת את המדינה במשך תקופה של עד עשר שנים, אלא שהשכר הממוצע ברומניה, למשל, הוא כ-170 דולר בחודש. "הם לא יוכלו לבקר את הילדים והם לא יוכלו לפרנס אותם", היא אומרת.
וגם לאלה שיש להם כסף לבוא לבקר את ילדיהם לא תמיד נותנים להיכנס. כך אירע באחרונה לאזרח שווייץ, בן 34, תושב העיר ברן, ששהה בישראל לסירוגין מאמצע שנות ה-90 ועד השנה. לפני חמש שנים התחתן עם ישראלית ובזמן שבני הזוג שהו בביקור בשווייץ נולדה להם בת. עם שובם לישראל הילדה נרשמה כבתו של אביה במשרד הפנים. אבל בינתיים בני הזוג נפרדו ובסוף מארס נעצר השווייצי וגורש. לפני שגורש ניסה להסדיר בישראל את מעמדו החוקי כבן זוגה של אשה ישראלית אחרת, שעמה עבר להתגורר, אבל התור הראשון שנקבע להם במשרד הפנים בוטל בשל השביתה והשני - בשל גירושו מישראל. ב-3 באוגוסט שב האב לישראל בכוונה לראות את בתו, להסדיר את גירושיו מאשתו ואת מעמדו כבן זוג של האשה האחרת שבה התאהב. על אף עתירה דחופה שהוגשה בשמו, הוא לא הורשה להיכנס, הוחזק יממה בנמל התעופה בן גוריון והוטס חזרה לשווייץ.
בפסק דין שנתן בחודש שעבר ציין השופט יהודה גרניט מבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, סדרה של נתונים על ילדים שגדלים בלא אבות. על פי הנתונים, 63% מהצעירים שמתאבדים גדלו בבית ללא אב; 71% מהנפלטים מבתי ספר תיכוניים גדלים בלא אב; 75% מהמתבגרים המטופלים במרכזי גמילה מסמים; ו-85% מהצעירים שמרצים עונשי מאסר גדלו בלא אבות. "האם משרד הפנים באמת לוקח אחריות על עתיד כל כך עגום לילדים שהמדינה לקחה מהם את אבותיהם?" שואלת כץ מסטבאום.
Comments