בניגוד למדיניות מש' הפנים: אב לילדה נכה שהתגרש מאשתו הישראלית מועמד לגירוש - כללי - הארץ 21.11.2023
https://www.haaretz.co.il/misc/2006-06-06/ty-article/0000017f-f5c2-d5bd-a17f-f7fada080000?print=true 1/3
כללי
|
הארץ
בניגוד למדיניות מש' הפנים: אב לילדה נכה שהתגרש
מאשתו הישראלית מועמד לגירוש
מדיניות ההגירה , כתבה עשירית בסדרה
06 ביוני 2006
ראלי סער
התראות במייל
זכותו של ילד לגדול עם אביו ואמו גם כשהוריו גרושים, נגזרת מזכות היסוד לחיי
משפחה. גם משרד הפנים הכיר בזכות האנושית של הקשר בין הורה לילדו.
המדיניות של מינהל האוכלוסין קבעה, לפני כשנתיים, אמת מידה מקלה להורים
נתיני מדינות זרות שהתגרשו מבני זוגם הישראלים - כדי למנוע את הרחקתם
מהארץ ולמזער את הפגיעה בילדים שאינם אשמים בפרידת הוריהם.
הקריטריון המקל של מינהל האוכלוסין קובע, כי מעמדו האזרחי במדינה של
הורה זר שהתגרש מבן זוגו הישראלי לא יישלל לחלוטין - ובכך יימנע גירושו
המיידי מהארץ. לכן, כשבני הזוג מתגרשים לאחר שנתיים ויותר של נישואים -
כמחצית מתקופת המבחן של ההליך המדורג שמקנה לזר אזרחות ישראלית - על
מינהל האוכלוסין להתחשב במשך נישואים זה, לטובת הילדים.
במקרים אלה, על הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים בראשות מנהל
מינהל האוכלוסין, לשקול מתן מעמד אזרחי חוקי במדינת ישראל להורה הזר.
לפי מדיניות מינהל האוכלוסין, שאף התחייב עליה בפני בג"ץ לפני כשנתיים,
כשההורה הזר "מקיים קשר קרוב ורצוף עם ילדו ודואג למזונותיו", והעובד
הסוציאלי מעיד בפני הוועדה הבין-משרדית כי ניתוקו של ההורה "יפגע באופן
משמעותי בילד", אין להרחיק את האב או האם הזרה. ואולם, לא תמיד מינהל
. האוכלוסין נוהג בהתאם למדיניות זו. כך למד על בשרו אליאס קסיס, בן
32 בתו של קסיס היא נכה
100% בעלת מוגבלות פיסית ומנטלית קשה. קסיס, ערבי-נוצרי אזרח ירדן, נישא לפני כמעט שש שנים לישראלית, תושבת יפו. בתם
של בני הזוג נולדה לפני שלוש שנים, ובני הזוג התגרשו לפני כחמישה חודשים.
קסיס מספר, כי משרד הפנים הורה על גירושו מהארץ "תוך שעה, ובחוסר התחשבות מוחלט בכך שאני אבא לילדה שקשורה אלי מאוד", וזאת בניגוד
למדיניות מינהל האוכלוסין, שעליה אף התחייב בבג"ץ.
לדבריו, "לפני כחודשיים הגעתי ללשכת מינהל האוכלוסין בתל אביב כדי לחדש
את תוקף תעודת הזהות הישראלית הארעית שלי, כפי שנהגתי בשנים
האחרונות. לתדהמתי, נלקחה ממני לפתע תעודת הזהות, ובמקומה קיבלתי צו
גירוש - מכתב ממשרד הפנים המורה לי לעזוב את הארץ תוך שבוע ימים".
באת כוחו של קסיס, עו"ד יעל כץ-מסטבאום, ציינה כי "במארס, חודש לאחר
גירושי בני הזוג, קסיס ואשתו לשעבר הגישו בקשה לוועדה הבין-משרדית
לעניינים הומניטריים, להעניק לו מעמד אזרחי עקב קשריו ההדוקים עם בתו".
לכן, לדבריה, "לא היה כל היגיון בהחלטת משרד הפנים להורות על הרחקת האב
מישראל ועל המתנתו להחלטת הוועדה הבין-משרדית בעניינו מחוץ לגבולות
המדינה".
ואכן, הוראת מינהל האוכלוסין בעניין קסיס לא עמדה במבחן המשפטי. כשעו"ד
כץ-מסטבאום עתרה, לפני כשבועיים, בעתירה מינהלית, לבית המשפט המחוזי
בתל אביב, למנוע את גירוש האב מישראל, נסוג בו מינהל האוכלוסין מהחלטתו.
פרקליטות המדינה, המייצגת את משרד הפנים, הודיעה לבית המשפט שקסיס
לא יורחק מהארץ עד שהוועדה הבין-משרדית תחליט. לקסיס אף נקבע מועד
דחוף לדיון - ב 20-
ביוני. בפני הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים משתרך תור ארוך, הנגזר
מאלפי העתירות המוגשות נגד מינהל האוכלוסין, מדי שנה. לכן ההמתנה לדיון
יכולה להימשך חודשים רבים, ואף שנים. קסיס, הדובר עברית קולחת מתובלת
בסלנג של בני הנוער, אומר כי יילחם בכל כוחו למען זכותו לגדל את בתו.
"כשקיבלתי את צו הגירוש", הוא משחזר, "הרגשתי מושפל. הייתי תמים כי
חשבתי שהמדינה תכיר בכך שאני אדם שתורם לחברה הישרא לית. במשך
שנים רבות אני מתנדב במשמר האזרחי. אני עובד בעבודה אחראית וממונה על
תחזוקת תאורת הרחוב של שלוש ערים. אני מרגיש שזו זכותי לגור בארץ, ויש לי
חובה כאבא לגדל את הבת שלי".
עו"ד כץ-מסטבאום מבהירה כי "ללא החלטת בית המשפט, קסיס היה נדון
לפרידה ממושכת מבתו, שכן משרד הפנים עשוי להתעלם במשך שנים
מהסדרת מעמדם האזרחי של הורים גרושים, אזרחי מדינות זרות". כדוגמה לכך היא מתארת את הסבל שעובר על ל"ד, אזרח רומני שהיה נשוי במשך שבע
שנים לאזרחית המדינה, אב לשתי בנות צעירות. לדבריה, "לפני שנתיים, לאחר
גירושיו, נלקחה ממרשי תעודת הזהות הזמנית שלו, ומשרד הפנים הורה גם לו
לעזוב את הארץ מיד. האב החליט להישאר בארץ כשוהה לא-חוקי. הוא נעצר
לפני כשנתיים, ובית המשפט הורה על שחרורו. אך מאז אוגוסט
2004 הוא ממתין לתור שלו בוועדה הבין-משרדית".
דוברת מינהל האוכלוסין, סבין חדד, מסרה בתגובה, כי "ככלל, נוהג משרד הפנים
להתחשב במכלול הנסיבות, בהן תקופת ההליך המדורג והילדים המשותפים של
בני הזוג. במקרים אלה, נבחנת כל בקשה לגופה". בהתייחס לעניינו של קסיס
ציינה הדוברת כי "המקרה של אליאס קסיס יובא לדיון ב 20-
ביוני בפני הוועדה הבין-משרדית, כפי שהתחייבנו". בתשובת פרקליטות המדינה לבית המשפט צוין
כי קסיס הוא אזרח ירדן. ואולם דוברת מינהל האוכלוסין ציינה כי "הוא תושב
הרשות הפלשתינית".
ראלי סער
Comments